רש"י על מנחות ל״ט ב:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות ל״ט ע״ב:י״ד רש"י על מנחות מ׳ ע״א:א׳ »

15 אָמַר אַבָּיֵי: וְהַאי תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַפְּקָא מֵאִידַּךְ תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״בֶּגֶד״ – אֵין לִי אֶלָּא בֶּגֶד צֶמֶר, מִנַּיִן לְרַבּוֹת צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר אַרְנָבִים וְנוֹצָה שֶׁל עִזִּים וְהַכָּלָךְ וְהַסְּרִיקִין וְהַשִּׁירָאִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ בֶגֶד״.

פירוש רש"י על מנחות ל״ט ב:ט״ו

15 מפיק מאידך תנא כו' - דהא אידך מרבה כל הבגדים:

16 צמר ארנבים ונוצה - צמר של עזים קרי נוצה לפי שאין רך כשאר צמר:

17 מנין - שמטמאין בנגעים:

18 תלמוד לומר או בגד - בגד צמר או בגד פשתים שם:

« רש"י על מנחות ל״ט ע״ב:י״ד רש"י על מנחות מ׳ ע״א:א׳ »